<h1>הרוקח השמטה מסימן תע"ב</h1>
<h2>דף ז.</h2>
מה שאנו נותנין בנינו לגויה להניק כחכמים אומר' נכרית מניקה בנו של ישראל בזמן שאחרות עומדות על גבה, אבל לא בינו לבינה, ומה שמצריך אחרות על גבה, היינו ברשות הגוי, אבל ברשות ישראל שרי, כדקתני נכרית מניקה בנו של ישראל ברשותו של ישראל ולא קתני בזמן שאחרות עומדות על גבה, סתם הנשים היולדות ברשות ישראל. ואם ישראלית הולכת לעיר אחרת אין להניח בנה יחיד בבית מניקה גויה, ואם יש בעיר ישראלית שרגילות לבא שם לראות בנה של ישראלית מותר, אבל בלילה היאך ישאר יחיד בבית הגויה. בת ישראל לא תילד לנכרית בחנם אבל בשכר משום איבה מותר אבל בשבת כלל לא דיכולה למימר לדידן דמנטר שבתה מחללינן. ואין שייך לומר תיפוק ליה שעוקר דבר מגדולו כדמשמע בפרק שמונה שרצים (שבת ק"ז ע"ב) הושיט ידו למעי בהמה חיה, והתם לא כלו לו חדשיו ועוקר דבר מגדולו אבל ביושבת על המשבר כבר נעקר הולד כדמשמע בפרק א' דערכין (ז' ע"א). מיהו בת ישראל לא תניק בנה של נכרית אפילו בחול, אי אשת איש אמרה לא מזדמי' באפי גברא ואי פנוי' היא אמרה בעינ' לאנסובי.
